מדוע חשוב להיות ולהשאר ממוקד?
כמה כלים להצלחה במציאות האינטנסיבית של החיים המודרניים
עליסה: באיזו דרך עלי ללכת? השפן: לאן ברצונך להגיע? עליסה: לא משנה לי.
השפן: אם לא משנה לך לאן תגיעי, לא חשוב באיזו דרך תבחרי ("עליסה בארץ הפלאות")
אולי יותר מאשר לכל אחד מקוראי, אני כותב מאמר זה עבור עצמי. וגם ממליץ לי לקרוא, וליישם.
כמה פעמים קרה לכם שסיימתם שבוע או יום עבודה בהרגשה שלא עשיתם כמעט שום דבר? שלא השגתם את המטרות שלכם, או שלא התקדמתם מספיק? כמה פעמים קרה שאינכם מבינים איך חלפה לה שעה, חצי יום, שנה, מבלי שקידמתם מטרות החשובות לכם באמת? מתי לאחרונה חשתם שהזמן בורח לכם בין האצבעות?
האם קרה לכם שחלף פרק זמן מסוים, בהיותכם במשרד, אבל אינכם יכולים להצביע על מה חשבתם? האם יש לכם לפעמים "ים של רעיונות" ודברים שאתם רוצים לעשות, אבל אינכם בטוחים על מה כדאי להתמקד קודם? האם אתם רוצים להיות יותר ממוקדים אבל אינכם יודעים היכן להתחיל? האם אתם מרגישים שאתם יכולים להשיג יותר אם תהיו ממוקדים ואם תנצלו טוב יותר את זמנכם? אם כן, המשיכו נא לקרוא.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים נאבקים בחיי העבודה והיום יום היא היעדר יכולת התמקדות. היעדר יכולת כזו יכול לעלות לנו ביוקר. ללא התמקדות, העבודה הופכת למסובכת, מסורבלת ומתוחה, אנו מתקשים להשיג את היעדים הרצויים, ואיננו מצליחים כפי שהיינו רוצים. ההרגשה הרעה הנלווית לזה ברורה וכואבת. ללא מיקוד, האדם מפזר מאמצים בו זמנית להרבה כיוונים, ויש סיכוי טוב שלא ישיג אף אחת מהמטרות שלו בצורה מלאה.
תארו לעצמכם שהייתם יכולים להיות ממוקדים, שמטרותיכם הן תמיד ברורות, שהדרך להשיג אותן ידועה לכם היטב, וששום דבר ואף אחד אינו מצליח להסיט את תשומת לבכם מהדרך? איזה יופי של הרגשה זו הייתה יכולה להיות! כמה ממוקדים היו מאמציכם יכולים להיות, ואיזו הצלחה נפלאה הייתה מחכה לכם בסוף הדרך! וואוו! נשמע מרגש רק לחשוב על זה!
מדוע חשוב בכלל להיות ממוקד?
לכאורה מדובר בשאלה טפשית, שהתשובה עליה מובנת מאליה. אולם כדאי לעסוק בה בכל זאת. תארו לעצמכם שאינכם קובעים לעצמכם מטרות ספציפיות להשגה. מה הסיכוי שתגיעו ליעד כלשהו?
אם תשאלו כל גולש סקי מיומן, הוא יגיד לכם שבגלישה מהירה חשוב למקד את העיניים על השביל בלבד, לחפש את הפניה הקרובה, ולא להביט כלל על העצים שמסביב, שכן אחרת יש סיכוי טוב שתגיעו ישירות אליהם! אולם חשוב לדעת להתמקד לא רק בעיניים, מה שרוב האנשים יכולים להבין וליישם בקלות יחסית, אלא גם ובעיקר באמצעות המוח והחשיבה. זו כבר פעולה הרבה יותר מורכבת.
מה פירושו של "להיות ממוקד"? להיות ממוקד זה לא לתת למישהו אחר, או למשהו אחר להסיט אותך מהמטרה שקבעת, לחתור אליה בעקביות ולראות אותה בבהירות, עד השגתה. להיות ממוקד פירושו לכוון את צעדיך כך שתעשה רק את אותם הדברים המקדמים אותך אל המטרה, ולא לעסוק בדברים שאינם כאלה. לא לעשות כל מה שעולה על הדעת, או "נוחת" עליך מבחוץ. להיות ממוקד פירושו שאתה בורר את מה שאתה הולך לעשות כעת, ועושה את מה שמועיל, לא רק את מה שאתה מרגיש ברגע זה כצורך לומר או לעשות.
אתן לכם דוגמא.
לא מזמן נהגתי בדרך לעבודה, כאשר אחד הנהגים חתך אותי בצורה אגרסיבית ומאוד לא מנומסת תוך כדי שהוא סיכן את עצמו ואותי. במשך דקות ארוכות לאחר מכן, חשבתי לעצמי וניהלתי עם עצמי שיחות בראש. חשבתי על איזו שיחה או עימות היו יכולים להתפתח בינינו, אילו היינו עוצרים זה ליד זה? חשבתי על מה הייתי אומר לו, ומה הוא היה עונה לי וכן הלאה. חשבתי על מה יכול היה להתפתח, אולי עד כדי תגרת ידיים, ומי יודע מה עוד.
בעודי חושב על כך, גם חטפתי מצב רוח רע, וככל שחשבתי על כך, התעצבנתי יותר. מקרה דומה כבר קרה לי גם בעבודה, כאשר במהלך דיון או עבודה נוצר עימות מילולי, עליו בהחלט הצטערתי לאחר שנרגעתי.
במקרה של הנהג, כמו במקרה של השיחה בעבודה, האם יכולתי לנהוג אחרת? ברור! אילו הייתי יותר ממוקד, זוכר מה המטרות שלי, ולאן אני רוצה להגיע, קרוב לוודאי שהייתי חושב על כך פעמיים, ואף פועל אחרת. בנוסף, גם הייתי נמנע ממצב רוח רע, חוסר אנרגיה וכעס כלפי הסובבים אותי.
אילו הייתי יכול להעלות לרמת מודעות עצמית גבוהה, בכל רגע נתון, את המטרה, את אותו הדבר אותו אני רוצה להשיג, אילו הייתי שוקל, לאור המטרה הנ"ל, מהן הדרכים האפקטיביות ביותר להשגתה, ומודע לכך תוך כדי ובמהלך האירוע, הדיון, היומיום השגרתי, קרוב לוודאי שהייתי נוהג בצורה טובה יותר, נבונה יותר ונכונה יותר. קרוב לוודאי שהייתי משיג יותר מהר את המטרה, בפחות מתח ושחיקה נפשית, ואולי גם נהנה יותר מהדרך. הייתי חש גם הרבה פחות עייף, שכן הייתי מבזבז הרבה פחות משאבים שכליים ורגשיים. מתברר, שלעולם אין לנו מספיק מאלה, ושכדאי ללמוד איך לנצלם בצורה מיטבית ולשמור עליהם.
להיות ממוקד זה כמו להיות טיל מונחה הנעול על מטרה, המתקן את עצמו ככל שהמטרה זזה. למתפורה זו יש גם חסרונות, בכך שאדם הנעול מאוד על מטרה עלול להיות עיוור לתנאים משתנים מסביב לה, אבל לפחות זו דוגמא מעניינת, חייבים להודות.
תכונות המוח האנושי
יש כמה תכונות מעניינות למוח האנושי אשר כדאי להיות מודע אליהן ולהכיר אותן. ההיכרות עם תכונות אלה מאפשרת מודעות עצמית, וזו בתורה מאפשרת שימוש מושכל יותר במשאבי החשיבה והמיקוד, ולהביא לסיכויי הצלחה טובים יותר.
מן הסתם כולנו שמענו וקראנו רבות על עוצמתו של המוח האנושי, המכונה המופלאה הזו, אולי המורכבת ביותר ביקום כולו. רבים מאיתנו יודעים לצטט את האימרה הקובעת כי מנצלים ביום יום פחות מעשרה אחוזים מהיכולות של מוחנו. אפילו מבט חטוף באנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, בערך "מיתוס עשרת האחוזים של המוח", מגלה שאימרה זו איננה נכונה. לרוב חלקי המוח שלנו יש שימוש רב, אולם מעט מאלה פועלים בצורה מודעת.
אולי אנו מכירים מיתוס זה, ואולי אנו חשים לעיתים שאיננו מנצלים את מלוא הפוטנציאל הגלום במוחנו, אולם רובנו פחות מכירים בצורה מודעת את מגבלותיה של מכונה מופלאה זו. במאמר זה אסתפק רק בכמה עובדות מעניינות אשר נלמדו דרך מחקרי המוח העדכניים ביותר בעולם.
האזור האחראי על פעולות כגון תעדוף (יצירת סדרי עדיפות בין אופציות שונות), התנהגות קוגניטיבית, ביטוי עצמי, הבחנה בין טוב לרע, שליטה על ההתנהגות החברתית, קבלת החלטות ועוד הוא הקורטקס הקדמי (prefrontal cortex), או בלשון פשוטה קליפת המוח הקדמית, הנמצאת מאחורי אזור המצח. אזור זה הוא קטן ביחס למוח כולו, כארבעה אחוזים בלבד ממנו, ואולם הוא צורך הרבה מאוד אנרגיה בפעולתו.
קבלת החלטות ושליטה בדחפים, שהם שני תפקודים מרכזיים, צורכים משאבים רבים במיוחד. משאבים אלה מועטים מאוד, יחסית, בגוף האדם. זה נכון גם כאשר המוח נינוח ונמצא אחרי ליל מנוחה טובה, ונכון עוד יותר בהמשכו של יום עמוס, לחוץ ומייגע. תפקודים אלה, מאידך, הם מהחשובים ביותר לנו. הם גם מאוד משפיעים על איכות חיינו, על הרוגע והשלווה שאנו יכולים לחוש, כמו גם על היעילות של עבודתנו ועל כן על ההצלחה שלנו או על והעומס הרגשי שאנו חווים ביום יום. הקורטקס הקדמי כמוהו כמצבר, המתרוקן במהירות כאשר מפעילים אותו במשימות הצורכות אנרגיה רבה, כגון אלה שציינתי לעיל.
אזור החשיבה המודעת שלנו, הקורטקס הקדמי, הוא כמו במה, מציע דייויד רוק בספרו המעניין והחדשני "המוח שלך בעבודה". זו מתאפורה קלה להמחשה ולהבנה. הפעולות השונות המתרחשות בקורטקס הקדמי הן כמו שחקנים שונים העולים לבמה של תאטרון. אנו מתבוננים בהן, מעלים אותן מהזיכרון או מנסים לאחסן אותן שם. אנו מנסים לבחור על במה זו בין שחקנים (אופציות) שונים, והם מייצגים למעשה כל פיסת מידע המנסה לתפוס ולהחזיק בתשומת ליבנו באותו הרגע. הקורטקס פעיל גם כאשר אנו מנסים לדחוק מידע המציף אותנו מבחוץ, בעודנו מנסים להתרכז בדבר אחר. רוק מתבסס בספרו על מחקרי מוח מתקדמים, ועל ראיונות שערך אישית עם חוקרי מוח בכירים בעולם.
משימות שגרתיות כמו נהיגה שגרתית, עבור נהג ותיק, בדרך מוכרת, דורשות מעט משאבים והן מתרחשות באזור אחר במוח ובצורה כמעט אוטומטית. לעומת זאת, בחירה ויצירת סדר עדיפויות, או מאמצי חשיבה מקבילים ובו-זמניים דורשים וצורכים המון משאבי חשיבה, ואלה מוגבלים בהחלט. לדוגמא, לעקוב אחר שיחת ועידה בטלפון בזמן שאתה מנסה לענות על הודעות דואר אלקטרוני, תוך כדי שאתה מנסה להקשיב לשיחה של הבוס בחדר הסמוך ולחשוב איזו מתנה עליך לקנות ליום ההולדת של בתך החל היום. כשהאדם עייף, רעב או מודאג, יכולות אלה מצטמצמות עוד יותר.
עולם של גירויים המפציצים את כל חושינו
רבות נכתב על עולם הגירויים האינסופיים הסובב אותנו כיום, אולם למעשה אין כלל צורך לכתוב על כך, שהרי כולנו מרגישים זאת היטב. כלי התקשורת, המדיה החברתית, הפרסומות, התנועה העמוסה בכביש, כל אלה מפציצים את מוחנו באין ספור גירויים. חבר טוב שלי אמר בהזדמנות, שיותר מכך שצריך לשים לב למה שאתה רוצה, עליך להשקיע מאמצים וחשיבה על מה שאינך רוצה, או אינך רוצה להתייחס אליו.
בנוסף לכך, העולם המודרני, ומורכבות החיים בו, מייצרים גם הרבה מתח, לחץ, עייפות, שחיקה נפשית, תסכול ומערבולות רגשיות שקשה להתמודד איתן יום אחרי יום.
אם נוסיף לכך את טבעו ה"נודד" של המוח האנושי, הרי לנו מתכון בטוח לבלבול, ל"הליכה לאיבוד", להתפזרות לכל עבר, ומכאן הדרך לחוסר הצלחה ושחיקה כבר ברורה, ודיברתי עליה מספיק בפתיחה. אגב, מהו טבע "נודד" זה? הבודהיזם מסביר אותו היטב, וכל מי שהתנסה במדיטציה, במיוחד במדיטציית ויפאסאנה, מודע לכך היטב. אדגים זאת בפשטות, מבלי להרחיב ולהתעמק בתופעה.
קחו לכם כמה דקות, שבו בתנוחה נוחה במקום שקט ונוח. נסו להיות רגועים, לנשום בקצב איטי, ולשים לב לאוויר הנכנס דרך האף, והיוצא ממנו. אל תחשבו על שום דבר, תתרכזו רק באוויר הנכנס, אותו ניתן לחוש בחלק הפנימי העליון של קצה הנחיריים, ובאוויר היוצא, אותו ניתן לחוש בעיקר על גבי התעלה הקטנה אשר במרכזה של השפה העליונה.
נסו להתרכז בנשימה בלבד במשך כמה דקות, כפי שאך הסברתי. קרוב לודאי שמוחכם יתחיל מהר מאוד "לנדוד". זאת אומרת, יציפו אתכם מחשבות שונות, ואלה יפריעו וישכיחו מכם את ההתמקדות בקצה האף, את ההתמקדות בנשימה ובאוויר הנכנס והיוצא ממנו. תגלו שקשה מאוד להתרכז בזה בלבד. זהו אופיו של המוח. הוא "מוטרד" או "מוסט" בקלות רבה, ומתקשה "לשבת בשקט במקום אחד", כמו שאומרים לילדים. יש לכך הסברים ביולוגיים אליהם לא אכנס כאן. דייויד רוק מציג זאת כ"שחקנים רבים" העולים על הבמה מבלי לבקש כלל רשות, והמבקשים את תשומת לבך". מעניין. די להתנסות בזה ולהיווכח באופן אישי, ובקלות.
החדשות הטובות
החדשות הטובות הן, שיש לנו יכולת לשלוט על תכונות אלו של המוח. יש לאדם יכולת אף לשנות את מוחו, את התהליכים בו, ובכך לעצב ולשנות את התנהגותו, להעלות את המודעות למה שקורה לו, ולכוון את מעשיו כך שיוכל להיות יותר אפקטיבי, ויוכל להשיג את מטרותיו הרבה יותר בקלות, מבלי לבזבז אנרגיה מנטלית יקרה ללא הבחנה. זה משמח מאוד, אבל איך עושים זאת? חשוב להבין קצת יותר לעומק את היכולות השונות של המוח, ואת מגבלותיו, אולם הדבר בהחלט אפשרי, ואף הוכח מדעית. בהמשך אזכיר כמה וכמה צעדים אפשריים על מנת לשפר יכולת זו. מי שיצליח לפתח יכולות אלו, מובטח לו שיעשה שינוי ממשי בחייו.
הכלי המרכזי באמצעותו ניתן להשפיע על שינוי המוח, על שינוי תהליכי ואופן החשיבה, ועל יכולתנו להשפיע על התנהגותנו ולהופכה לאפקטיבית יותר, ממוקדת יותר, הוא מודעות עצמית (mindfulness). דייויד רוק קורא לכלי זה "המנהל", הדירקטור, אשר יכול ורצוי כי ייקח שליטה והובלה על תהליכי החשיבה ועל תגובותינו האינסטינקטיביות והאינטואיטיביות. הבודהיזם קורא לכלי זה היכולת לתת תשומת לב קרובה לכאן ועכשיו, למציאות, להווה, בצורה מקבלת ופתוחה. זו היכולת להיות מודע, בכל רגע, למה שקורה איתך, להבין ואף לקבל את מה שקורה ואת מה שהנך רואה וחש.
זו היכולת לעצור שניה לפני פעולה, מגדיר זאת פרופסור דניאל סיגל מאוניברסיטת לוס אנג'לס, מנהל המרכז לחקר המודעות העצמית. זו היכולת לאפשר מרחב חשיבה קטן, שקילת כמה אפשרויות פעולה ובחירת הטובה ביותר, בטרם נפעל. או במלים שלי, זו היכולת להתמקד במטרה, לזכור מה אתה רוצה להשיג, ולבחור בפעולה שהכי מקדמת אותך אליה. נשמע פשוט? זה לא לגמרי כך.
מחקרי המוח והמודעות העדכניים ביותר הוכיחו כי אנשים מודעים (לרוב גם כאלה המתרגלים צורות שונות של מדיטציה לאורך זמן, ולו רק לעשרים דקות ביממה) יש להם שליטה רבה יותר על תהליכי החשיבה. הם מקבלים החלטות טובות יותר, שקולות יותר, יש להם יותר שליטה עצמית ויכולת גבוהה יותר לעצב את התנהגותם, לשלוט בה, לעומת אנשים בעלי מודעות עצמית נמוכה יותר. ישנם כלים מדעיים למדידת רמת המודעות העצמית, ואפשר להשתמש בהם גם בצורה עצמאית. הם פשוטים מאוד.
החדשות הטובות, הן, אם כן, שיש לנו יכולת להשפיע על תהליכי המוח, על התפתחות המוח עצמו, ובכך למעשה יש לנו יכולת, אם מפתחים אותה כהלכה, לשלוט טוב יותר בהתנהגותנו, בתגובותינו, באפקטיביות שלנו וברמת השחיקה ובזבוז המשאבים של גופנו ומוחנו. מן הסתם זו יכולת להשיג מטרות בצורה טובה וממוקדת. בנוסף, החדשות הטובות הן שניתן לעשות זאת בדרכים שונות, לא רק באמצעות מדיטציה.
איך לומדים להתמקד ולהתרכז?
פיתוח יכולת התמקדות זו אינו שונה בשום דבר מפיתוח כל יכולת אחרת, כלומר ניתן לשפר אותה באמצעות אימון (אימון ממוקד מטרה יהיה הכלי הכי טוב לכך, באופן מעורר חיוך), אולם מן האמור לעיל אפשר להבין שהדבר די מורכב ולא כל כך קל. על דרכים אלה ניתן למצוא ספרות ענפה (ראה ששון רמז, רק כדוגמא אחת).
ראו דוגמא לכמה תרגילי ריכוז, של אותו המחבר: (http://www.successconsciousness.com/index_000005.htm ).
איך, אם כך, נוכל להיות יותר ממוקדים?
לא ארחיב כאן יותר מדי בצד הביולוגי והפיזיולוגי של העניין, ובהסברים והצעות הנובעים מכך. עם זאת, ריכזתי כמה רעיונות מעשיים שעשויים לסייע להשיג יכולת התמקדות טובה יותר. את יתרונותיה של יכולת זו כבר הדגשתי מספיק.
לפני הכל, חשוב לתעדף, כלומר לאמץ תהליכים של יצירת סדרי עדיפות. לתעדף את סדרי העדיפות עצמם, אומר רוק. תחליטו מה חשוב לכם ומה לא, ובמה תבחרו להתמקד. רצוי לעשות זאת לפני כל דבר אחר, לפני שהיום והשבוע שואבים אותנו פנימה ובולעים כל פיסת זמן ואנרגיה שיש לנו.
רצוי לתכנן פעילויות חשיבה הצורכות אנרגיה רבה יותר לתחילת השבוע, ולבוקר, או לאחר מנוחה והפסקה. אלה זמנים בהם המוח מלא אנרגיה. מדובר בפעולות כגון תעדוף, קבלת החלטות, כתיבה (במיוחד כאשר צריך ליצור משהו, רצוי מקורי), ניתוח בעיות. דוגמאות נוספות הן משא ומתן, פגישה עם לקוח או תורם חשוב, וכדומה. קריאת מסמכים, מענה על דואר אלקטרוני או הודעות קוליות, תשלום חשבונות וקביעת פגישות רצוי להשאיר למאוחר יותר. אמנם אלה פעולות הדורשות גם כן ריכוז, אולם הן אינן מחייבות יצירתיות וחשיבה עמוקה.
שמרו על מוח נקי: דעו לומר "לא" למשימות לא חשובות, או כאלה שאינן נמצאות בסדר העדיפויות שקבעתם, להאציל סמכויות היכן שניתן. שמרו את כל המשימות החשובות במקום אחד (לוח, דף, מול העיניים).
עשו רק פעולה אחת בו זמנית כדי שתוכלו לתת לה את מלוא תשומת הלב ולסיימה במהירות ובהצלחה. פעולות ורעיונות שעולים תוך כדי, רשמו בצד וטפלו בהן בהמשך. כך תשחררו את מוחכם מהניסיון והמאמץ של לנסות לזכור כל הזמן את אותו הרעיון.
שמרו על שולחן נקי וסלקו כל מה שיכול להוות הסחת דעת, עד כמה שניתן. צרו את התנאים הדרושים לכם לצורך ריכוז. אלה שונים מאדם לאדם. יש מי שמתרכז היטב דווקא בהשמעת מוסיקה שקטה, אחרים זקוקים לשקט מוחלט, ואילו את האחרים השקט יכול לשגע, פשוטו כמשמעו.
אל תיתנו להפרעות להסיט אתכם, שכן המאמץ המנטלי הנדרש לחזור לריכוז הוא מתיש וצורך המון משאבים. החליטו מה אתם רוצים להשיג היום, ועשו זאת לפני ההאזנה להודעות הקוליות, לפני הדלקת המחשב ולפני שראיתם את מבול ההודעות האלקטרוניות המחכה לכם. להתעלם מהפרעות מחברים במשרד או לנסות להפסיק אותן זה כבר קצת יותר קשה, אבל אם מודיעים להם מראש מתי אפשר ומתי רצוי שלא להפריע, הדבר בהחלט אפשרי.
נסו לפשט משימות ורעיונות – ולהציגם בצורה גרפית, הדבר מקל על ההבנה ומצמצם את משאבי המוח אותם תצרכו בהתמודדות איתם. נסו ליצור תרגולות למשימות פשוטות, עד אשר אלה יהיו כמעט אוטומטיות, היכן שהדבר ניתן. כמו לנהוג בצורה אוטומטית בכביש מוכר. גם פעולה זו חוסכת משאבי חשיבה.
תנו לעצמכם את הרשות להתרכז בדבר אחד, ולהתעלם לזמן מה ממשימות אחרות. כל כמה זמן, הקצו מעט זמן מודע למשימות דחופות כאלה, כדי "להורידן מהראש" (מה"במה", אם תרצו), אבל חזרו למשימה החשובה אותה אתם רוצים לסיים היום.
תתחילו בקטן. תתמקד במשימה בת רבע שעה תחילה. ראו מה הנכם יכולים ללמוד מזה, ונסו להרחיב את הזמן בצורה הדרגתית. היעזרו בסביבה (מזכירה, סגירת טלפון או מסירתו לאחר, וכדומה). למדו מהניסיון ויישמו את הלקחים לפעם הבאה – הדבר מחייב רפלקציה – חשיבה על מה שקרה זה עתה, ניתוח, הסקת מסקנות ויישומן להמשך.
עשו הפסקות יזומות ותשתחררו, צעדו כמה צעדים או קחו כמה נשימות עמוקות של אוויר, ואז חזרו לעבודה. המוח זקוק להפסקות ולהתרעננות, כמו גם הגוף. אפשר לשים פתקי תזכורת לפעולות אלה במקומות הנמצאים מול העיניים, בהתחלה. כשאתם עייפים, קחו ביס שוקולד, שתו מעט קוקה קולה. אלה מחדשים את מלאי הסוכר במוח, נותנים לו אנרגיה מהירה וזמינה ומרעננים אותו (הם גם משמינים ומקלקלים את השיניים, אבל הרי לכל דבר יש מחיר, לא?).
תחליטו מראש איך תתמודדו עם הפרעות ("כרגע איני יכול, אבל בשעה שלוש אני פנוי", לדוגמא). זה עוזר ומונע הרגשת אי נעימות, מעצמך ומהאחרים.
תשתדלו ליהנות מהזכות להתמקד במשימה שעל הפרק, ותיהנו מחוסר ההפרעה שהצלחתם ליצור.
נסו לסיים משימה בה התחלתם, על מנת לא להידרש אליה שוב ושוב. משימה הדורשת תחילה איסוף מידע, אל תתחילו בה, עד כמה שזה ניתן, עד שלא יהיה בידכם כל המידע הדרוש זמין לצורך קבלת החלטות. נגעתם בהודעה אלקטרונית? ענו כרגע, סיימו את זה ושכחו ממנה, אם אפשר. אל תחזרו אליה שוב, כי זה בזבוז זמן ואנרגיה. אחד הגורמים המלחיצים ביותר, ומתישים מאוד, הוא משימות לא גמורות הצפות בתודעה שלנו ומטרידות את מנוחתנו, כך אומר קריס קארלינג, מחבר הספר "מדריך מועיל להתגברות על החרדה".
לבסוף, איך לא, כיצד ניתן להשתמש באמנויות הלחימה על מנת ליצור יותר יכולת התמקדות?
אפשר להרבות בשבח ההישגים הרבים הניתנים לייחוס לעיסוק באמנויות הלחימה השונות. מצד אחד, אין ספק שהמשמעת הפנימית המתפתחת עקב העיסוק באמנויות אלה מהווה בסיס טוב לפיתוח יכולת מיקוד. ההקשבה, הפעולות השגרתיות והחוזרות, ועצם הריטואלים השונים הסובבים את העיסוק הזה מסייעים ומקדמים רמה גבוהה של שלווה ורוגע, ביטחון וגם מיקוד.
גם במצבי הקרב, במהלך האימונים, המורה מלמד כיצד להתמקד ביריב, וזהו סוג ספציפי של התמקדות, הממקד את המתאמן בדמותו הכוללת של היריב, ולא רק בעיניו או פניו, בניגוד להרגלינו באינטראקציות הרגילות עם הסביבה. במצבי קרב לומדים להביט בכל גופו של היריב, כאמור, על מנת ללמוד להבחין בסימנים הקטנים אותם מגלה מי שמתכוון לתקוף, לסגת, לנוע. די במצמוץ של עיניים, תנועה קלה של הרגליים, רעידה של היד, על מנת להסגיר, לעין המיומנת, את התנועה הבאה של היריב. מודעותנו לסימנים אלה, ומודעותנו למצב בו אנו עצמינו נמצאים, בהחלט ישמשו כיתרון בקרב.
ויש המפליגים עד כדי ללמד בני נוער כיצד לפתח מיקוד זה בשלוש רמות: תחילה בעיניים, אחר כך במוח (במחשבה, ברוח), ולבסוף בגוף. מאמר קצר בנושא ראוי לקרוא בקישור הבא, מאת אריק היינו, אודות מורה לטאיקוונדו אמריקאי בשם רזה גשרי (Reza Ghashry) המציע כיצד לפתח יכולות אלו באמצעות אימוני הטאייקוונדו: http://www.teamkaratecenters.com/2009/articles.asp?id=39.
הערת שוליים על התמקדות ככלי מרכזי בפתרון קונפליקטים
באופן מאוד לא מפתיע, מאמרים וספרים רבים מציעים את ההתמקדות כיכולת מרכזית בפתרון קונפליקטים וגישור. סטיב כהן, חבר ועדה מייעצת ובוגר אוניברסיטת הארווארד, נשיא חברת "נגושיאיישן סקילס" (Negotiation Skills in Pride’s Crossing), ארה"ב, המתמחה בגישור ובמשא ומתן, מציע להתמקד באינטרסים, במקום בעמדות ואנשים, ככלי מרכזי למציאת פתרון לקונפליקטים. אחרים יאמרו זאת בצורה פשוטה יותר: "תתרכז בתוצאה הרצויה, ולא בעבר או ביריב ועמדותיו".
לסיכום, אחרי שלמדנו מעט על יכולות ומגבלות המוח, התבוננו בעצמינו וניסינו כמה מהטיפים המוזכרים כאן, נותר רק להתאמן. ישנם קורסים והשתלמויות המלמדים את היכולות המוזכרות לעיל, וטוב יעשה מי שרוצה להשתפר בתחום זה אם יפתח את ליבו לאפשרויות הללו. בין אם יאמץ שיטה חיצונית, או יתבונן בעצמו ויאמץ שיטות העובדות טוב יותר עבורו, העיסוק בנושא מבטיח שיפור מהותי באיכות חיי העבודה, בסיפוק האישי ובהצלחה בכל התחומים החשובים לו. אשמח לשמוע ולקבל תגובות, הארות והמלצות, וללמוד ביחד איתכם כיצד להשתפר ולהתמקד טוב יותר. מיקוד נעים!
“To conquer frustration, one must remain intensely focused on the outcome, not the obstacles.”
קריאה מומלצת:
Your Brain at Work, David Rock, Harper Collins, 2009
A Useful guide to overcome anxiety, Chris Carling, Pansophix, 2008
How to focus your mind, Remez Sasson, electronic edition