עד לפני כמה שנים האמנתי בתום לב ובשכנוע עמוק שהמושגים "להמציא את עצמך מחדש" ו"למצוא את הייעוד האישי" הומצאו על ידי גורואים של לייף-סטייל כמשהו ש"נשמע טוב". ידעתי מהי המשמעות של "להמציא", אבל האם יכול אדם להמציא את עצמו, ועוד מחדש? האם בגיל 60 באמת אדם יכול למצוא סוף כל סוף את הייעוד האישי שלו? אז מתברר שזה אפשרי, ואפילו בגיל מתקדם.
תוחלת החיים בימינו עולה, אך יחד עם זאת ישראל היא עדיין מדינה של צעירים: לפי נתוני הלמ"ס רק כ-10% מכלל האוכלוסיה בישראל הם בני 65 ומעלה, ושוק העבודה אכן משקף זאת; להיות בן ארבעים פלוס ולחפש עבודה זו איננה משימה קלה (בלשון המעטה). לא מזמן פגשתי בחנות ספרים אישה כבת שישים, שעמדה ועלעלה בספר על שינוי קריירה. במקרה עמדתי לידה כאשר היא הניחה אותו, ושמעתי אותה נאנחת עמוקות: "זה קצת מאוחר מדי בשבילי".
זה נכון שככל שאנו מתבגרים קשה יותר לעשות שינויים מהותיים בקריירה. אך בכל זאת שינוי כזה לא רק שהוא אפשרי, אלא לעתים הוא אפילו חובה. מדוע חובה? אם ברצונך להישאר בכוח העבודה למשל, לעיתים קרובות אין ברירה אלא להמציא את עצמך מחדש, למצוא את הייעוד המיוחל. ובעידן הנוכחי, כאשר שוק העבודה משתנה תדיר (מקצועות נעלמים, ולעומתם מקצועות שלא היו קיימים בעבר נולדים יש מאין), חשוב לשקול ביצוע שינויים והוספת כישורים למחסנית היכולות האישית.
רבים יעידו על עצמם שהם נקלעו לעיסוקיהם המקצועיים מתוך "אינרציה של החיים". לא פעם שמעתי אנשים אומרים (ואני ביניהם) שמרבית חייהם המקצועיים הם תוצאה של מקריות הרודפת מקריות, ולא של תכנון מכוון או בחירה. ואינני מתלונן כלל על מה שבסופו של דבר נפל בחלקי.
אז איך יכול אדם למצוא את ייעודו האישי ולהמציא את עצמו מחדש? דורי קלארק, מרצה באוניברסיטת דיוק במדינת צפון קרוליינה בארה"ב מצביעה על חמש נקודות מפתח בתהליך שכזה:
להבין שיש עוד מספיק זמן - בגיל מבוגר אפשר בהחלט לעשות שינויים מהותיים, אך רצוי לעשותם לאט ולא באופן דראסטי: לא מומלץ, למשל, לקחת פסק זמן מהקריירה לטובת חמש שנות לימודי דוקטורט, אלא ללמוד בד בבד עם העבודה.
כמובן שכישוריכם הם מעל ומעבר – אז למה לא ליהנות מזה! בעוד שבהגשת מועמדות למשרה כלשהי אתם עשויים להיות בעלי "כישורי יתר", נצלו את המקסימום מהניסיון העשיר שאתם מביאים לשולחן ונתבו אותו לטובת הארגון. הדגישו שהבדלי המדרג (להיות מנוהל על ידי מישהו צעיר יותר ממך) לא יהוו עבורכם מכשול בדרך.
התעדכנות ושימוש במדיה החברתית. בימינו להיות שם פירושו להיות קיים, וזה יהיה המקום הראשון בו יחפשו אותך אם וכאשר ירצו לבדוק את מועמדותך לכל משרה אפשרית. כדאי ושווה ללמוד ולהתעדכן.
התחברו לקשרי העבר. חידוש קשר עם מכרים שלא פגשתם זמן רב יכול להניב פירות: בתקופת הנתק הם הכירו ועבדו עם אנשים רבים אחרים, וחידוש קשר בין שני אנשים שעבדו יחד והעריכו זה את זה קל יותר מאשר להתחבר לאנשים חדשים.
הפתיעו! הקולגות הנוכחיים שלכם חושבים שהם מכירים אתכם ויודעים מי אתם ומה אתם אוהבים. התנדבו למשימה בלתי שגרתית, להובלת תהליך חדשני, או ללמידת משהו פורץ דרך, וכך תוכיחו שיש בכם יכולת להתחדש.
מציאת הייעוד האישי הוא תהליך המחייב מאמץ, נכונות ואמונה ביכולת העצמית, ולעיתים פרידה ממקצת מהאגו שלנו. אך עם זאת זהו תהליך אפשרי בהחלט, ואף יכול להיות מהנה. אחד היסודות המרכזיים בתהליך מציאת הייעוד האישי הוא ההתחברות לתשוקות, ליכולות ולחוזקות שלכם. ב
תהליך האימון, בפגישה אחת או שתיים לכל היותר ניתן להגיע לאותה "הצהרת ייעוד" מפתיעה (אותי היא הפתיעה מאוד, למרות ששנים היא הסתובבה לי בבטן בצורה בלתי מודעת). זוהי ידיעה, הפעם מודעת, ברורה, מנוסחת במונחים חיוביים השאובים מסיפורי הצלחה אישיים מהעבר, המביעה את "מה שנועדנו לעשות על פני כדור הארץ בימי חיינו". לא מיסטי, לא ניו אייג', מאוד מעשי. והוא שלכם, לא של המאמן.
המשך התהליך יבוא תוך "יישור קו" עם הייעוד, והכוונת מאמצי ההמצאה מחדש בהתאם לתשוקות שלכם, היתרונות שלכם ולניסיון החיים המצטבר. משם לחזון, מטרות, וקדימה לתכנית פעולה, עד למימוש. כמי שעבר בעצמו תהליך שכזה לפני שנים ספורות אני שמח לומר שהוא הרבה יותר פשוט ממה שאנו חושבים.
עם מעט תכנון, הוספה מתמדת של כישורים, והאומץ לרעות גם בשדות חדשים אפשר בהחלט להביא גם את בני השישים להתחדשות משמעותית גם בקריירה בין היתר.
Commenti