האם אנו יכולים לאמן את עצמינו? Self-Coaching
התשובה הקצרה לשאלה זו היא "כן, אבל".
אימון (Coaching) מוגדר כשותפות בין מאמן למתאמן בתהליך יצירתי ומעורר מחשבה הגורם להשראה ומעודד לפעולה על מנת לממש את מיטב הפוטנציאל האישי והמקצועי.
התהליך מחייב מקצועיות מצד המאמן, מחויבות ונכונות לשינוי מצד המתאמן והמאמן גם יחד, כנות משני הצדדים, רמת מודעות אישית סבירה, ועוד. זהו תהליך מרגש ומרתק.
למרבה הצער, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשכור את שירותיו של מאמן מקצועי. במקרה זה, יישומם של מספר עקרונות אימון, והשימוש בכמה כלים פשוטים יחסית יכולים להוות מענה סביר ולעיתים אף מספק, באין ברירה. ויש אפילו רווח מסוים לצד תהליך כזה, שהרי מי שלומד להפיק לקחים לבדו, לקדם את צמיחתו האישית באמצעות מודעות, התמודדות ותכנית פעולה נחושה, מרוויח "מאמן פנימי" שימושי שיסייע לו גם בעתיד.
אמנם לרוב אימון כזה לא יהיה בהכרח עמוק ומשמעותי כמו אימון עם מאמן מקצועי ובעל ניסיון. מאמן טוב מביא עימו את הידע והניסיון המצטבר שלו מהעבר לטובת הלקוח הנוכחי. עם זאת, זה יותר טוב מאשר לא לנקוט כלל פעולה. ולפעמים, זה כל מה שיש.
ממילא, עיקרון חשוב בקואצ'ינג הוא שהמתאמן מכיר הכי טוב את חייו ואת עצמו, והוא מכיר ככל הנראה גם את הפתרונות הנכונים לו.
זוהי גם הסיבה שבתהליך אימון המאמן נמנע מלתת עצות, ומעדיף לדלות מחשיבתו של המתאמן את אופציות הפעולה האפשריים עבורו. לרוב, לאחר שמגיעים באמצעות האימון לתובנות ("אסימונים שנופלים"), נשאר להתגבר על חששות ועל היסוסים, לקבוע ולהוציא לפועל תכנית פעולה הולמת, על מנת להתגבר על האתגרים הניצבים בפניו.
נכון, כשאנחנו "תקועים", לעיתים קרובות נראה לנו שאין לנו תשובות. גם כשמאמן שואל אדם תקוע "אז מה אפשר לעשות כעת, לדעתך?", הרבה פעמים התשובה היא "ממש אין לי מושג".
אחת הדרכים להתגבר על כך היא לשאול את עצמינו "ואילו הייתה לי תשובה, איך היא הייתה נשמעת?" או, לסירוגין, "אילו הייתה פונה אלי חברה טובה או חבר, או אחותי, עם אותה השאלה ואותו המצב, מה הייתי מייעץ להם?". לעיתים קרובות במצבים אלה יש לנו תשובות, כי קל לנו יותר לייעץ למישהו אחר מאשר לעצמינו. אך מרגע שנגלה לנו כיוון פעולה אפשרי, אפשר שייפתח הפקק והרעיונות הטובים והאפשריים יגיעו.
עיקרון אחר מדגיש את היותו של המתאמן אדם בעל יצירתיות ותושיה. מאמן שאינו מלא באמונה כזו כלפי המתאמנים שלו, ככל הנראה גם לא יצליח כל כך.
בסופו של עניין, המתאמן הוא זה אשר יצטרך להגיע לתובנות, לגיבוש תכנית הפעולה ולביצועה בפועל, לבדו. הוא יצטרך ללכת, צעד צעד, בפועל, ולבצע את כל מה שהוא עובד וחולם עליו, שהרי אחרת איך זה יקרום עור וגידים, איך זה יהפוך למציאות? זה כמו בדוגמת של האיש החולם לזכות בפיס, אשר מעולם לא טרח לגשת לדוכן ולקנות כרטיס הגרלה. או כדבר הפרסומת המוכרת, "אם לא תשלח, איך תיקח"??
מה נדרש, אם כן, על קצה המזלג, על מנת ליהנות מיישום כמה מעקרונות האימון הבסיסיים באמצעות "עשה זאת בעצמך"?
ראשית, חשוב לאבחן מה בחיינו דורש שיפור, והאם ניתן להציב יעדים ריאליים וברורים הניתנים להשגה בטווח זמן סביר. לא שיעדים ארוכי טווח הם פסולים, ההיפך הוא הנכון, אלא שרצוי להתחיל בחוויות הצלחה קטנות, כאלה המעודדות אותנו להמשיך הלאה. כל אחד שניצב לפניו הר, עלול לקבל "פחד גבהים" עוד לפני שהחל לצעוד. על כן, נתחיל ביעדים קטנים תחילה. בעניין זה ראו המאמר שלי בנושא "צעדי תינוק" בדרך להצלחה. על מנת לאבחן באיזה פרויקט שיפור עצמי נתחיל, ניתן להשתמש בכמה וכמה כלים פשוטים ומוכרים, הזמינים גם ברשת. תרגיל גלגל החיים היא טכניקה אפשרית אחת, ויש עוד דרכים יצירתיות לצורך זה.
חשוב להגדיר את המטרות במונחים חיוביים (לא "לרדת במשקל", אלא "להתחיל לנהל אורח חיים בריא", למשל) והכי חשוב, שהמטרות תהיינה ניתנות למדידה. חשוב לקבוע קריטריונים ברורים למדידת ההצלחה.
ישנן הרבה שאלות חשיבה והעמקה, ושאלות הנקראות "שאלות מקדמות" (למשל "איך זה ייראה כאשר תשיג את המטרה? או "איזה צעדים אתה יכול לנקוט היום?" וכדומה).
אחד המכשולים והאויבים הגדולים שלנו הם תחושות ומחשבות של ספק עצמי וחוסר בטחון. חשוב לזכור, במהלך האימון העצמי, ובכלל, שאנחנו איננו המחשבות שלנו, ואיננו החששות שלנו. העובדה שיש לנו הרבה מחשבות, דאגות ותחושות של ספק עצמי היא טבעית, אך מה שקובע את התוצאות בשטח הן המעשים והפעולות שבהן ננקוט. מעשים ופעולות אלו הם תוצאה ישירה מהמחשבות שנחשוב, החלומות שנחלום והאמונות שבהן נשתכנע.
רק לצורך המחשה, לא משנה עד כמה נאמין או לא נאמין ביכולתנו להשלים ריצת מארתון, היכולת שלנו לעשות זאת תהיה בסופו של דבר תלויה בכושר, באימון מתמשך, בביצוע הפעולות עצמן (ריצה, הליכה, יצירת יכולת שריר ויכולת אירובית ועוד). אין ספק שהאמונה משחקת תפקיד חשוב, אולם ללא פיתוח בפועל של היכולת, של המסוגלות, של המיומנות, זה לא יעזור.
בהקשר זה חשוב להבין שאמונות מגבילות, בהן רבים מאיתנו מחזיקים, ניתנות לשינוי. שינוי זה הוא חשוב בתהליך ההתקרבות להשגת היעדים שהצבנו. אמונה מגבילה היא אמונה ב"עובדות" לא נכונות ולא מבוססות, בהן השתכנענו איכשהו ואותן אימצנו לאורך השנים ("אני לא טוב במתימטיקה", "אני לא מבינה בכספים", "בחיים לא אצליח לנגן על חצוצרה" וכדומה). עימות אמונות אלה עם עובדות חדשות, עם למידה, עם דוגמאות המוכיחות את ההפך, היא תחילת הדרך לשינוי.
השינוי מתחיל דרך מודעות להופעתן של המחשבות השליליות. לאחר מכן מגיע תורו של המעבר לחשיבה אודות דוגמאות חיוביות, אודות הצלחות שאנו עומדים לממש, תוך שמדמיינים את ההשפעה של התוצאות החיוביות על העתיד הרצוי לנו. מכאן ניגש אל התכניות המעשיות, בניית תכנית, הוצאתה לפועל, ביצוע צעדים ראשונים, קבלת משוב, והכל תוך שימוש במגוון כלים, טכניקות ותרגילים. המקום צר מלהכיל את כל הטיפים הרלוונטיים, אולם רבים מכלים ותרגילים אלה ניתן למצוא גם ברשת האינטרנט.
מומלץ מאוד, דרך אגב, לעשות את החיפושים גם ובעיקר באנגלית, מאחר וההיצע גדול פי כמה מאשר המבחר הקיים בשפה העברית.
ובסופו של עניין, אם ניתן, חלקית ובמלואו, ערכה של עזרה ממאמן מקצועי תהיה תמיד מכרעת ומומלצת.